diff options
| author | Eli Zaretskii | 2010-07-31 18:46:58 +0300 |
|---|---|---|
| committer | Eli Zaretskii | 2010-07-31 18:46:58 +0300 |
| commit | cd83d522096f71e14fd8836f5bd7378b5eb1cb1c (patch) | |
| tree | 55f8700cea5930ecf91b668f039509c33babdf5d /etc/tutorials | |
| parent | 28e5cf7c6afc606436f6a6df448cd582e92867d7 (diff) | |
| download | emacs-cd83d522096f71e14fd8836f5bd7378b5eb1cb1c.tar.gz emacs-cd83d522096f71e14fd8836f5bd7378b5eb1cb1c.zip | |
Add a Hebrew translation of the tutorial.
etc/tutorials/TUTORIAL.he: New file.
etc/tutorials/TUTORIAL.translators: Add TUTORIAL.he.
lisp/files.el (bidi-paragraph-direction): Define safe local values.
lisp/language/hebrew.el ("Hebrew"): Add TUTORIAL.he to
language-info-alist. Remove outdated FIXME in a comment.
Diffstat (limited to 'etc/tutorials')
| -rw-r--r-- | etc/tutorials/TUTORIAL.he | 1037 | ||||
| -rw-r--r-- | etc/tutorials/TUTORIAL.translators | 4 |
2 files changed, 1041 insertions, 0 deletions
diff --git a/etc/tutorials/TUTORIAL.he b/etc/tutorials/TUTORIAL.he new file mode 100644 index 00000000000..6b016ef97f0 --- /dev/null +++ b/etc/tutorials/TUTORIAL.he | |||
| @@ -0,0 +1,1037 @@ | |||
| 1 | שיעור ראשון בשימוש ב-Emacs. זכויות שימוש ראה בסוף המסמך. | ||
| 2 | |||
| 3 | פקודות רבות של Emacs משתמשות במקש CONTROL (לפעמים הוא מסומן ב-CTRL או CTL) | ||
| 4 | או במקש META (לפעמים מסומן EDIT או ALT). במקום לציין את כל השמות האפשריים | ||
| 5 | בכל פעם, נשתמש בקיצורים הבאים: | ||
| 6 | |||
| 7 | <תו>-C משמעותו לחץ והחזק מקש CONTROL ואז הקש על מקש <תו>. | ||
| 8 | לדוגמא, C-f משמעותו: לחץ והחזק CONTROL והקש על f. | ||
| 9 | <תו>-M משמעותו לחץ והחזק מקש META או EDIT או ALT ואז הקש על מקש <תו>. | ||
| 10 | אם במקלדת אין אף אחד ממקשי META או EDIT או ALT, אפשר להקיש | ||
| 11 | ולשחרר מקש ESC ואז להקיש <תו>. אנו נכתוב <ESC> עבור מקש ESC. | ||
| 12 | |||
| 13 | הערה חשובה: כדי לצאת מ-Emacs יש להקיש C-x C-c (שני תוים, משמאל לימין). | ||
| 14 | כדי להפסיק פקודה באמצע ההקשה, יש להקיש C-g. | ||
| 15 | המחרוזת ">>" בקצה הימני מסמנת הוראות עבורכם כדי לנסות להשתמש בפקודה כלשהי. | ||
| 16 | לדוגמה: | ||
| 17 | <<שורות ריקות תתווספנה סביב השורה הבאה ע"י help-with-tutorial>> | ||
| 18 | [אמצע העמוד הושאר ריק למטרות לימודיות. הטקסט ממשיך להלן] | ||
| 19 | >> הקישו עתה C-v (הצג העמוד הבא) ע"מ להתקדם לעמוד הבא. (קדימה, נסו זאת | ||
| 20 | ע"י לחיצה והחזקה של מקש CONTROL והקשה על v.) | ||
| 21 | מעתה והלאה, עליכם לעשות זאת בכל פעם שתסיימו לקרוא את המוצג על המסך. | ||
| 22 | |||
| 23 | שימו לב לחפיפה של שתי שורות כאשר אתם עוברים ממסך למשך, מה שמבטיח רציפות | ||
| 24 | מסוימת בעת קריאת הטקסט. | ||
| 25 | |||
| 26 | דבר ראשון שעליכם ללמוד הוא כיצד לנוע ממקום אחד למשנהו בתוך הטקסט. אתם | ||
| 27 | כבר יודעים כיצד להתקדם לעמוד הבא, עם C-v. לחזרה לעמוד הקודם הקישו M-v | ||
| 28 | (החזיקו מקש META והקישו v או הקישו <ESC>v אם אין במקלדת מקש META | ||
| 29 | או EDIT או ALT). | ||
| 30 | |||
| 31 | >> נסו עתה כמה פעמים להקיש M-v ואח"כ C-v. | ||
| 32 | |||
| 33 | |||
| 34 | * סיכום עד כאן | ||
| 35 | -------------- | ||
| 36 | |||
| 37 | לשם תנועה בעמודים שלמים וצפייה בהם, השתמשו בפקודות הבאות: | ||
| 38 | |||
| 39 | C-v התקדם לעמוד הבא | ||
| 40 | M-v חזור לעמוד הקודם | ||
| 41 | C-l נקה תצוגה והצג מחדש את הטקסט, | ||
| 42 | כך שהטקסט ליד הסמן יימצא במרכז התצוגה | ||
| 43 | (שימו לב: CONTROL-L ולא CONTROL-1.) | ||
| 44 | |||
| 45 | >> מצאו את הסמן ע"ג התצוגה וזכרו את הטקסט לידו. לאחר מכן הקישו C-l. | ||
| 46 | מצאו את הסמן שנית ושימו לב שהוא עדיין ליד אותו הטקסט, אבל עכשיו | ||
| 47 | הוא במרכז התצוגה. | ||
| 48 | אם תקישו C-l שוב, קטע הטקסט הזה יזוז לקצה העליון של התצוגה. הקישו | ||
| 49 | C-l שוב והוא יזוז לתחתית התצוגה. | ||
| 50 | |||
| 51 | גם מקשי PageUp ו-PageDn, אם הם קיימים במקלדת שלכם, יכולים לשמש לתנועה | ||
| 52 | בעמודים שלמים, אולם השימוש ב-C-v ו-M-v יעיל יותר. | ||
| 53 | |||
| 54 | * תנועת סמן בסיסית | ||
| 55 | ------------------ | ||
| 56 | |||
| 57 | תנועה בעמודים שלמים הינה שימושית, אבל כיצד ניתן להגיע למקום ספציפי | ||
| 58 | בתוך הטקסט ש-ע"ג התצוגה? | ||
| 59 | |||
| 60 | ניתן לעשות זאת בכמה דרכים. אפשר למשל להשתמש במקשי החצים, אולם יהיה | ||
| 61 | זה יעיל יותר אם תחזיקו את הידיים מעל החלק הסטנדרטי של המקלדת ותשתמשו | ||
| 62 | בפקודות C-p, C-b, C-f ו-C-n. פקודות אלו שוות ערך לארבעת מקשי החצים, | ||
| 63 | כדלקמן: | ||
| 64 | |||
| 65 | שורה קודמת, C-p | ||
| 66 | : | ||
| 67 | : | ||
| 68 | קדימה, C-f ... מיקום סמן נוכחי ... אחורה, C-b | ||
| 69 | : | ||
| 70 | : | ||
| 71 | השורה הבאה, C-n | ||
| 72 | |||
| 73 | >> השתמשו במקשי C-n ו-C-p ע"מ להגיע לשורה האמצעית של הדיאגרמה. | ||
| 74 | הקישו C-l כדי למרכז את הדיאגרמה ע"ג התצוגה. | ||
| 75 | |||
| 76 | קל יותר לזכור את המקשים הללו באמצעות המלים שהם מייצגים: | ||
| 77 | P מ-previous (קודם), N מ-Next (הבא), B מ-Backward (אחורה) | ||
| 78 | ו-F מ-Forward (קדימה). מקשי התנועה הבסיסיים הללו ישמשו אתכם כל הזמן. | ||
| 79 | |||
| 80 | >> הקישו C-n כמה פעמים כדי למקם את הסמן בשורה זו. | ||
| 81 | |||
| 82 | >> הניעו את הסמן בתוך השורה עם C-f ואחר-כך למעלה עם C-p. | ||
| 83 | שימו לב מה עושה C-p כאשר הסמן נמצא באמצע השורה. | ||
| 84 | |||
| 85 | כל שורה של טקטס מסתיימת בתו מיוחד הנקרא Newline. תו זה מפריד בין | ||
| 86 | השורה לזו שאחריה. (ב-ד"כ, השורה האחרונה בקובץ תסתיים אף היא ב-Newline, | ||
| 87 | אך Emacs אינו זקוק לכך.) | ||
| 88 | |||
| 89 | >> נסו C-b בתחילת שורה. הוא יגרום לסמן לנוע לסוף השורה הקודמת. זאת, | ||
| 90 | משום שהוא נע אחורה וחולף על-פני תו ה-Newline. | ||
| 91 | |||
| 92 | גם C-f יכול לחלוף על-פני Newline, בדיוק כמו C-b. | ||
| 93 | |||
| 94 | >> הקישו C-b עוד כמה פעמים כדי לקבל הרגשה היכן נמצא הסמן. | ||
| 95 | עתה הקישו C-f מספר פעמים הדרוש לשוב לסוף השורה. ואז הקישו | ||
| 96 | C-f עוד פעם אחת כדי לנוע לתחילת השורה הבאה. | ||
| 97 | |||
| 98 | כשהסמן יוצא מגבולות הטקסט המוצג, חלקי הטקסט מעבר לחלק המוצג נכנסים | ||
| 99 | לתצוגה. לזה קוראים "גלילה". גלילה מאפשרת ל-Emacs להניע את הסמן למקום | ||
| 100 | כלשהו בטקסט מבלי שהסמן ייעלם מהתצוגה. | ||
| 101 | |||
| 102 | >> נסו להניע את הסמן אל מחוץ לתצוגה ע"י הקשת C-n ושימו לב למה שקורה. | ||
| 103 | |||
| 104 | אם תנועה תו-תו איטית מדי, תוכלו לנוע מילים שלמות. M-f (META-f) מזיז | ||
| 105 | את הסמן מילה אחת קדימה ואילו M-b זז מילה אחורה. | ||
| 106 | |||
| 107 | >> הקישו M-f ו-M-b מספר פעמים. | ||
| 108 | |||
| 109 | אם הסמן נמצא באמצע מילה, M-f זז לסוף המילה. אם הסמן נמצא בין שתי מלים, | ||
| 110 | M-f עובר את המילה הבאה ונעצר בסופה. M-b פועל באופן דומה בכיוון הפוך. | ||
| 111 | |||
| 112 | >> הקישו עתה M-f ו-M-b פעמים אחדות, וגם C-f ו-C-b פה ושם כדי שתוכלו | ||
| 113 | להתרשם מהתוצאה של M-f ו-M-b במקומות שונים בתוך ובין המלים. | ||
| 114 | |||
| 115 | שימו לב להקבלה שבין C-f ו-C-b מצד אחד ו-M-f ו-M-b מהצד השני. לעתים | ||
| 116 | קרובות מאד מקשים עם META משמשים לפעולות הקשורות ליחידות של שפה (מלים, | ||
| 117 | משפטים, פסקאות) ואילו מקשים עם CONTROL פועלים על יחידות בסיסיות שאינן | ||
| 118 | תלויות בסוג הטקסט שהינכך עורכים (תוים, שורות, וכד'). | ||
| 119 | |||
| 120 | ההקבלה הזאת קיימת גם לגבי שורות ומשפטים: C-a ו-C-e נעים לתחילת השורה | ||
| 121 | וסופה, בהתאמה, ואילו M-a ו-M-e נעים לתחילת המשפט וסופו. | ||
| 122 | |||
| 123 | >> נסו עתה שתי הקשות על C-a ואחר-כך שתי הקשות על C-e. | ||
| 124 | נסו שני M-a ואחר-כך שני M-e. | ||
| 125 | |||
| 126 | שימו לב שחזרה על C-a אינה עושה דבר, ואילו כל הקשה חוזרת על M-a מניעה | ||
| 127 | את הסמן במשפט נוסף. אמנם אין כאן אנלוגיה מושלמת, אבל התוצאה נראית | ||
| 128 | טבעית בשני המקרים. | ||
| 129 | |||
| 130 | מקום הסמן בתוך הטקסט נקרא "point" ("נקודה"). במלים אחרות, הסמן מראה | ||
| 131 | את מיקומו של "point" בתוך הטקסט. | ||
| 132 | |||
| 133 | הנה סיכום של פקודות פשוטות להנעת הסמן, כולל פקודות שנעות במלים | ||
| 134 | ומשפטים שלמים: | ||
| 135 | |||
| 136 | C-f נוע תו אחד קדימה | ||
| 137 | C-b נוע תו אחד אחורה | ||
| 138 | |||
| 139 | M-f נוע מילה קדימה | ||
| 140 | M-b נוע מילה אחורה | ||
| 141 | |||
| 142 | C-n נוע לשורה הבאה | ||
| 143 | C-p נוע לשורה הקודמת | ||
| 144 | |||
| 145 | C-a נוע לתחילת השורה | ||
| 146 | C-e נוע לסוף השורה | ||
| 147 | |||
| 148 | M-a נוע קדימה לסוף המשפט | ||
| 149 | M-e נוע אחורה לתחילת המשפט | ||
| 150 | |||
| 151 | >> נסו את כל הפקודות הללו מספר פעמים, לשם תרגול. | ||
| 152 | אלו הן הפקודות הנפוצות ביותר. | ||
| 153 | |||
| 154 | שתי פקודות תנועה חשובות אחרת הן M-< (META פחות), אשר נעה לתחילת | ||
| 155 | הטקסט, ו-M-> (META יותר), אשר נעה לסוף הטקסט. | ||
| 156 | |||
| 157 | ברוב המקלדות המקש ">" נמצא מעל הפסיק, לכן כדי להקישו יש צורך ללחוץ | ||
| 158 | ולהחזיק מקש Shift. באופן דומה יש ללחוץ על Shift כדי להקיש M-<כי | ||
| 159 | אחרת היה יוצא M-פסיק. | ||
| 160 | |||
| 161 | >> נסו עתה M-< כדי להגיע לתחילת השיעור. | ||
| 162 | אחר-כך הקישו C-v מספר פעמים, עד שתגיעו לכאן. | ||
| 163 | |||
| 164 | >> עכשיו נסו M-> כדי להגיע לסוף השיעור. | ||
| 165 | לאחר מכן הקישו M-v כמה פעמים כדי לחזור לכאן. | ||
| 166 | |||
| 167 | ניתן להזיז את הסמן גם בעזרת מקשי החצים, אם הם קיימים במקלדת שלכם. | ||
| 168 | אבל אנחנו ממליצים ללמוד להשתמש ב-C-b, C-f, C-n ו-C-p משלוש סיבות. | ||
| 169 | קודם כל, הם יעבדו עם כל מקלדת. שנית, כשתתרגלו לעבוד עם Emacs, תראו | ||
| 170 | כי השימוש במקשים אלו מהיר יותר מהשימוש בחצים (מכיון שאין צורך להזיז | ||
| 171 | את היד מהחלק העיקרי של המקלדת). ושלישית, כשהמקשים הללו יהפכו להרגל, | ||
| 172 | יהיה לכם קל יותר ללמוד פקודות מתקדמות יותר של תנועת הסמן. | ||
| 173 | |||
| 174 | רוב הפקודות של Emacs מקבלות ארגומנט נומרי; עבור רוב הפקודות הארגומנט | ||
| 175 | משמש כמונה של מספר החזרות על הפקודה. כדי לספק ארגומנט לפקודה, יש להקיש | ||
| 176 | C-u ואחר-כך ספרות, וזאת לפני שמקישים את הפקודה עצמה. עם במקלדת קיים | ||
| 177 | מקש META (או EDIT או ALT), יש גם אפשרות אחרת לציין ארגומנט נומרי: | ||
| 178 | הקישו את הספרות תוך כדי החזקת מקש META. אנו ממליצים על C-u משום שהוא | ||
| 179 | יעבוד עם כל מקלדת. הארגומנט הנומרי נקרא גם "ארגומנט קידומת" (prefix | ||
| 180 | argument) משום מקישים אותו לפני הפקודה אליה הוא מתייחס. | ||
| 181 | |||
| 182 | למשל, C-u 8 C-f מניע את הסמן 8 תוים קדימה. | ||
| 183 | |||
| 184 | >> נסו להקיש C-n או C-p עם ארגומנט נומרי, כדי להזיז את הסמן אל שורה | ||
| 185 | מסוימת בפקודה אחת בלבד. | ||
| 186 | |||
| 187 | רוב הפקודות מפרשות את הארגומנט הנומרי כמונה חזרות, אבל פקודות מסוימות | ||
| 188 | משתמשות בו בצורות אחרות. כמה פקודות (אבל אף אחת מבין אלו שלמדנו עד כה) | ||
| 189 | משתמשות בו כדגלון -- נוכחותו של הארגומנט, ללא קשר לערכו המספרי, גורמת | ||
| 190 | לפקודה להתנהג קצת אחרת. | ||
| 191 | |||
| 192 | C-v ו-M-v יוצאים מהכלל הזה באופן אחר. כשפקודות אלו מקבלות ארגומנט, | ||
| 193 | הן גוללים את התצוגה כמספר הזה של שורות, ולא בדפים. למשל, C-u 8 C-v | ||
| 194 | יגלול את התצוגה ב-8 שורות. | ||
| 195 | |||
| 196 | >> נסו עתה להקיש C-u 8 C-v. | ||
| 197 | |||
| 198 | כתוצאה, התצוגה היתה צריכה לזוז ב-8 שורות. אם ברצונכם לגלול בחזרה, | ||
| 199 | אפשר להשיג זאת ע"י מתן ארגומנט ל-M-v. | ||
| 200 | |||
| 201 | אם הפעלתם את Emacs על-גבי מערכת חלונאית כגון X או MS-Windows, אתם | ||
| 202 | צריכים לראות פס צר וגבוה, ששמו פס גלילה (scroll bar) בצידו של החלון | ||
| 203 | של Emacs. (שימו לב שבשני צידי החלון קיימים פסים נוספים. אלה נקראים | ||
| 204 | "השוליים" -- "fringes" -- ומשמשים להצגת סימני המשך שורה וסימונים | ||
| 205 | אחרים. פס הגלילה, לעומתם, מופיע רק בצד אחד והוא הכי קרוב לקצה החלון | ||
| 206 | בצד ההוא.) | ||
| 207 | |||
| 208 | >> נסו עתה להקליק בכפתור האמצעי של העכבר בחלק העליון של האזור המודגש | ||
| 209 | של פס הגלילה. פעולה זו אמורה לגלול את הטקסט בשיעור שתלוי במקום בו | ||
| 210 | הקלקתם. | ||
| 211 | |||
| 212 | >> נסו לגרור את העכבר מעלה ומטה, תוך כדי לחיצה על הכפתור האמצעי. | ||
| 213 | כתוצאה, Emacs יגלול את הטקסט מעלה ומטה בהתאם לתנועת העכבר. | ||
| 214 | |||
| 215 | אם העכבר שלכם מצויד בגלגל, תוכלו להשתמש גם בו לגלילת הטקסט. | ||
| 216 | |||
| 217 | * אם Emacs מפסיק להגיב | ||
| 218 | ---------------------- | ||
| 219 | |||
| 220 | אם Emacs מפסיק להגיב לפקודות, תוכלו להפסיק אותו בבטחה ע"י הקשת C-g. | ||
| 221 | פקודות שביצוען מתארך אף הן ניתנות להפסקה בעזרת C-g. | ||
| 222 | |||
| 223 | בנוסף, תגרום הקשת C-g לביטול הארגומנט הנומרי או תחילת הפקודה שטרם | ||
| 224 | השלמתם להקיש והתחרטתם. | ||
| 225 | |||
| 226 | >> הקישו C-u 100 כדי לציין ארגומנט של 100, ולאחר מכן C-g. עתה הקישו | ||
| 227 | C-f. הוא צריך לנוע תו אחד בלבד, שכן ביטלתם את הארגומנט בעזרת C-g. | ||
| 228 | |||
| 229 | אם הקשתם <ESC> בטעות, ניתן לבטלו בעזרת C-g. | ||
| 230 | |||
| 231 | * פקודות מנוטרלות | ||
| 232 | ----------------- | ||
| 233 | |||
| 234 | מספר פקודות ב-Emacs מנוטרלות בכוונה כדי שמשתמשים מתחילים לא יפעילו | ||
| 235 | אותן בדרך מקרה. | ||
| 236 | |||
| 237 | אם תקישו את אחת הפקודות הללו, Emacs יציג הודעה המתארת את הפקודה וישאל | ||
| 238 | אם לבצע את הפקודה או לבטלה. | ||
| 239 | |||
| 240 | אם אכן בכוונתכם לנסות את הפקודה, הקישו <SPC> (מקש הרווח) בתשובה לשאלה. | ||
| 241 | בדרך כלל, אם אינכם מעוניינים לבצע את הפקודה המנוטרלת, הקישו "n" בתשובה | ||
| 242 | לשאלה הזו. | ||
| 243 | |||
| 244 | * חלונות | ||
| 245 | -------- | ||
| 246 | |||
| 247 | תצוגת Emacs יכולה לכלול יותר מחלון אחד, כשכל אחד מהם מציג טקסט משלו. | ||
| 248 | מאוחר יותר נסביר כיצד להשתמש בחלונות מרובים. כעת ברצוננו להסביר כיצד | ||
| 249 | להפטר מחלונות מנותרים ולחזור לעריכה בחלון יחיד. אין דבר פשוט מזה: | ||
| 250 | |||
| 251 | C-x 1 חלון אחד בלבד (כלומר, סגור את כל החלונות האחרים). | ||
| 252 | |||
| 253 | כדי להפעיל פקודה זו, הקישו CONTROL-x ולאחריו את הספרה 1. הפקודה C-x 1 | ||
| 254 | מרחיבה את החלון המציג את הסמן כך שהוא תופס את כל שטח התצוגה. הפקודה | ||
| 255 | מבטלת את שאר החלונות. | ||
| 256 | |||
| 257 | >> הניעו את הסמן לתוך שורה זו והקישו C-u 0 C-l. | ||
| 258 | >> עתה הקישו CONTROL-h k CONTROL-f. | ||
| 259 | שימו לב כיצד החלון הנוכחי מצטמצם ומופיע חלון חדש שבו מוצג | ||
| 260 | התיעוד של הפקודה CONTROL-f. | ||
| 261 | |||
| 262 | >> הקישו C-x 1 ושימו לב שהחלון עם ההסבר על C-f נעלם. | ||
| 263 | |||
| 264 | פקודה זו שונה מכל שאר הפקודות שלמדנו עד כה בכך שהיא מכילה שני תוים. | ||
| 265 | היא מתחילה עם התו CONTROL-x. פקודות רבות מאד מתחילות ב-CONTROL-x; חלק | ||
| 266 | גדול מהן עוסקות בחלונות, קבצים, חוצצים ונושאים דומים אחרים. פקודות אלו | ||
| 267 | מכילות שנים, שלושה ואפילו ארבעה תוים. | ||
| 268 | |||
| 269 | |||
| 270 | * הכנסה ומחיקה | ||
| 271 | ------------- | ||
| 272 | |||
| 273 | אם ברצונכם להכניס טקסט, פשוט הקישו על המקשים המתאימים. תוים רגילים, | ||
| 274 | כגון A, א, 7, * וכד' מתפרשים ע"י Emacs כטקסט ומיד מתווספים לטקסט | ||
| 275 | הקיים. הקישו <Return> (מקש חזרת גרר) כדי להכניס את תו השורה החדשה | ||
| 276 | (Newline). | ||
| 277 | |||
| 278 | למחיקת התו האחרון שהקשתם הקישו <DelBack>. המקש שאנו קוראים לו <DelBack> | ||
| 279 | יכול להתקרא בשמות שונים -- "Delete", "DEL" או "Backspace". בדרך כלל | ||
| 280 | זהו מקש גדול ובולט שנמצא לא הרחק ממקש <Return>, והוא משמש אתכם למחיקת | ||
| 281 | התו אחרון גם בתוכניות אחרות, לא רק ב-Emacs. | ||
| 282 | |||
| 283 | אם קיים במקלדת שלכם מקש גדול שעליו רשום <Backspace>, אז זהון המקש אשר | ||
| 284 | ישמש כ-<DelBack>. גם אם יהיה מקש אחר המסומן ב-"Delete" במקום אחרת זה | ||
| 285 | אינו ה-<DelBack> שלכם. | ||
| 286 | |||
| 287 | באופן כללי יותר, <DelBack> מוחק את התו שקודם למיקום הסמן. | ||
| 288 | |||
| 289 | >> הקישו עתה מספר תוים, ואחר-כך מחקו אותם ע"י הקשות אחדות | ||
| 290 | על <DelBack>. אל תחששו לשנות את הקובץ הזה -- העותק המקורי | ||
| 291 | של השיעור יישאר ללא שינוי. אתם עובדים על העותק האישי שלכם. | ||
| 292 | |||
| 293 | כאשר שורה של טקסט נעשית ארוכה משורה אחת של תצוגה, חלק מהטקסט ממשיך | ||
| 294 | בשורת תצוגה נוספת, היא "שורת ההמשך". תו לוכסן ("/") בסוף השורה (או | ||
| 295 | חץ עקלקל קטן באזור השוליים -- "fringe") מסמל שלשורה יש שורת המשך. | ||
| 296 | |||
| 297 | >> הקישו טקסט עד שתגיעו לקצה השורה, ואז תמשיכו להקיש עוד טקסט. | ||
| 298 | כתוצאה, תראו שמופיעה שורת המשך. | ||
| 299 | |||
| 300 | >> עתה הקישו <DelBack> ע"מ למחוק טקסט עד שהשורה תיעשה קצרה מספיק | ||
| 301 | ותתאים לשורה בודדת ע"ג התצוגה. שורת ההמשך תיעלם. | ||
| 302 | |||
| 303 | ניתן למחוק את תו ה-Newline כמו כל תו אחר. מחיקת ה-Newline בין שתי | ||
| 304 | שורות תמזג את השורות לשורה אחת. אם השורה המשולבת תהיה ארוכה מרוחב | ||
| 305 | התצוגה, היא תוצג עם שורת המשך. | ||
| 306 | |||
| 307 | >> הניעו את הסמן לתחילת השורה והקישו <DelBack>. כתוצאה, השורה תתמזג | ||
| 308 | אם קודמתה. | ||
| 309 | |||
| 310 | >> עתה הקישו <Return> כדי להחזיר את ה-Newline שמחקתם. | ||
| 311 | |||
| 312 | זכרו כי לרוב הפקודות ב-Emacs אפשר לציין מספר חזרות. גם תוי טקסט | ||
| 313 | שייכים לקבוצת פקודות זו. חזרה על תו טקסט מכניסה אותו מספר פעמים. | ||
| 314 | |||
| 315 | >> נסו זאת עכשיו -- הקישו C-u 8 * ע"מ להכניס ********. | ||
| 316 | |||
| 317 | ובכן, למדתם את האופן הבסיסי ביותר להדפיס משהו ב-Emacs ולתקן שגיאות. | ||
| 318 | אפשר למחוק גם מלים ואף שורות שלמות. להלן סיכום פקודות המחיקה: | ||
| 319 | |||
| 320 | <Delback> מחק תו שלפני הסמן | ||
| 321 | C-d מחק תו מתחת או אחרי הסמן | ||
| 322 | |||
| 323 | M-<Delback> גזור מילה שלפני הסמן | ||
| 324 | M-d גזור מילה שאחרי הסמן | ||
| 325 | |||
| 326 | C-k גזור טקסט מהסמן ועד סוף השורה | ||
| 327 | M-k גזור טקסט עד סוף המשפט הנוכחי. | ||
| 328 | |||
| 329 | שימו לב שהיחס בין <Delback> ו-C-d לעומת M-<Delback> ו-M-d ממשיכים את | ||
| 330 | ההקבלה שבין C-f ו-M-f (אמנם <Delback> איננו תו בקרה, בוא נזניח את | ||
| 331 | הנקודה הזו לעת-עתה). C-k ו-M-k דומים ל-C-e ו-M-e, אם נקביל שורות | ||
| 332 | למשפטים. | ||
| 333 | |||
| 334 | בנוסף, קיימת שיטה אחידה שמאפשרת לגזור קטע כלשהו של טקסט. לשם כך, תגיעו | ||
| 335 | לקצה האחד של חלק הטקסט והקישו C-@ או C-<SPC> (אחד מבין שני אלו). | ||
| 336 | (<SPC> הוא מקש הרווח.) עתה הניעו את הסמן לקצה השני של חלק הטקסט והקישו | ||
| 337 | C-w. כתוצאה, כל הטקסט בין שני המקומות הללו ייגזר. | ||
| 338 | |||
| 339 | >> הניעו את הסמן אל האות ב בתחילת הפיסקה הקודמת. | ||
| 340 | >> הקישו C-<SPC>. Emacs צריך להציג הודעה האומרת "Mark set" בתחתית | ||
| 341 | התצוגה. | ||
| 342 | >> הניעו את הסמן אל האות צ בשורה השניה של הפיסקה. | ||
| 343 | >> הקישו C-w. בכך תגזרו את חלק הטקסט שמתחיל ב-ב ומסתיים לפני ה-צ. | ||
| 344 | |||
| 345 | ההבדל בין "מחיקה" ("deletion") ו-"גזירה" ("killing") הוא שהטקסט | ||
| 346 | "הגזור" ניתן לאחזור ולהכנסה (במקום כלשהוא בטקסט), ואילו טקסט "מחוק" לא | ||
| 347 | ניתן להכניס מחדש בשיטה זו. (אבל ניתן לבטל את מחיקה -- ראה להלן.) אחזור | ||
| 348 | הטקסט הגזור נקרא "הדבקה" ("yanking"). באופן כללי, פקודות אשר עלולות | ||
| 349 | להעלים כמויות גדולות של טקסט תמיד גוזרות את הטקסט (כך שניתן יהיה בקלות | ||
| 350 | לשחזרו) בעוד הפקודות שמורידות תו בודד או שורות ריקות ותוי רווח -- | ||
| 351 | מוחקות (כך שלא ניתן להדביק את הטקסט שנמחק). כך, <Delback> ו-C-d מוחקים | ||
| 352 | כאשר מפעילים אותם ללא ארגומנט, אבל גוזרים כאשר מפעילים אותם עם ארגומנט. | ||
| 353 | |||
| 354 | >> הניעו את הסמן לתחילת שורה שאינה ריקה. אחר-כך הקישו C-k כדי לגזור | ||
| 355 | את כל הטקסט של אותה שורה. | ||
| 356 | >> הקישו C-k פעם נוספת. שימו לב שהוא גוזר את ה-Newline שבסוף השורה. | ||
| 357 | |||
| 358 | שימו לב ש-C-k בודד גוזר את תכולת השורה, ו-C-k נוסף גוזר גם את השורה | ||
| 359 | עצמה וגורם לשאר השורות לנוע כלפי מעלה. C-k מפרש את הארגומנט הנומרי | ||
| 360 | באופן מיוחד: הוא גוזר כמספר הזה שורות, כולל ה-Newlines שלהן. זה שונה | ||
| 361 | מסתם הפעלה חוזרת: C-u 2 C-k גוזר שתי שורות כולל ה-Newlines שלהן, | ||
| 362 | ואילו הקשה על C-k פעמיים לא עושה כן. | ||
| 363 | |||
| 364 | אחזור הטקסט שגזרנו נקרא "הדבקה" ("yanking"). (תחשבו על זה כעל שליפה | ||
| 365 | של טקסט מתהום הנשייה אליה הוא נלקח.) ניתן להדביק את הטקסט שגזרתם | ||
| 366 | באותו מקום ממנו נגזר או במקום אחר כלשהו בתוך הטקסט שאתם עורכים, או | ||
| 367 | אפילו בקובץ אחר. ניתן להדביק את אותו הטקסט מספר פעמים ובכך ליצור | ||
| 368 | עותקים מרובים ממנו. תוכניות עריכה אחרות משתמשות במונחים "cutting" | ||
| 369 | ו-"pasting" במקום "killing" ו-"yanking" (ראה את מילון המונחים בפרק | ||
| 370 | ה-"Glossary" של מדריך למשתמשי Emacs). | ||
| 371 | |||
| 372 | הפקודה להדבקה היא C-y. היא מכניסה את הטקסט הגזור במקום הנוכחי של הסמן. | ||
| 373 | |||
| 374 | >> נסו זאת: הקישו C-y כדי לאחזר טקסט שגזרתם קודם לכן. | ||
| 375 | |||
| 376 | אם תקישו C-k מספר פעמים ברצף, כל הטקסט שגזרתם בדרך זו נשמר ביחד, כך | ||
| 377 | ש-C-y בודד ידביק את כולו בבת אחת. | ||
| 378 | |||
| 379 | >> עשו זאת עתה: הקישו C-k כמה פעמים. | ||
| 380 | |||
| 381 | עכשיו לאחזור הטקסט שגזרתם: | ||
| 382 | |||
| 383 | >> הקישו C-y. אחר-כך הניעו את הסמן כמה שורות כלפי מטה והקישו C-y שוב. | ||
| 384 | כפי שראיתם, כך תוכלו להעתיק חלק מהטקסט ממקום למקום. | ||
| 385 | |||
| 386 | מה לעשות אם יש לכם טקסט להדבקה, אבל בינתיים גזרתם טקסט אחר? C-y ידביק | ||
| 387 | רק את הגזירה האחרונה. אולם הטקסט שגזרתם קודם לכן אינו הלך לאיבוד. ניתן | ||
| 388 | לאחזרו בעזרת הפקודה M-y. אחרי שהקשתם C-y שמדביק את הטקסט שגזרתם | ||
| 389 | לאחרונה, הקשה על M-y מחליפה את הטקסט המודבק בטקסט שגזרתם בפעם לפני | ||
| 390 | האחרונה. הקשה חוזרת ונשנית על M-y מביאה טקסט שגזרתם בפעמים קודמות יותר | ||
| 391 | ויותר. כשתראו שהטקסט המודבק הוא מה שרציתם להדביק, תפסיקו להקיש M-y | ||
| 392 | ותמשיכו בעריכה כרגיל. אין צורך בשום פקודה מיוחדת לשם כך. | ||
| 393 | |||
| 394 | אם תקישו M-y מספיק פעמים בזו אחר זו, תגיעו חזרה לנקודת ההתחלה (טקסט | ||
| 395 | שגזרתם לאחרונה). | ||
| 396 | |||
| 397 | >> גזרו שורה, אחר-כך תניעו את הסמן אנה ואנה, ולבסוף גזרו שורה נוספת. | ||
| 398 | הקישו C-y כדי לאחזר את השורה השניה שגזרתם. | ||
| 399 | עתה הקישו M-y והשורה שאחזרתם תוחלף בשורה הראשונה שגזרתם. | ||
| 400 | הקישו M-y מספר פעמים נוספות ושימו לב לתוצאות. המשיכו להקיש M-y | ||
| 401 | עד שהשורה השניה שגזרתם תופיע שוב, ואז תמשיכו עוד מספר פעמים. | ||
| 402 | אם תרצו, תוכלו לנסות M-y עם ארגומנט חיובי או שלילי. | ||
| 403 | |||
| 404 | |||
| 405 | * ביטול פעולות | ||
| 406 | -------------- | ||
| 407 | |||
| 408 | אם שיניתם את הטקסט ואז החלטתם שהשינוי היה טעות, תוכלו לבטל את השינוי | ||
| 409 | בעזרת פקודת הביטול, C-x u. | ||
| 410 | |||
| 411 | בדרך כלל, C-x u מבטל את השינויים שבוצעו ע"י פקודה אחת. הפעלה חוזרת של | ||
| 412 | C-x u ברצף מבטלת שינויים של פקודות קודמות, אחת אחרי השניה. | ||
| 413 | |||
| 414 | שני יוצאים מהכלל הזה: פקודות שאינן משנות טקסט (למשל פקודות הנעת הסמן | ||
| 415 | ופקודות גלילה) אינן נספרות ותוים שמכניסים את עצמם מקובצים בקבוצות של | ||
| 416 | עד 20, כדי להקטין את מספר הפעמים שיש להקיש C-x u כדי לבטל הכנסת טקסט. | ||
| 417 | |||
| 418 | >> גזרו שורה זו עם C-k, אחר-כך הקישו C-x u והיא תופיע שוב. | ||
| 419 | |||
| 420 | C-_ הינה דרך חלופית להפעיל את פקודת הביטול. היא פועלת בדיוק כמו C-x u, | ||
| 421 | אבל קלה יותר להקשה מספר פעמים בזו אחר זו. החסרון של C-_ הוא שבכמה | ||
| 422 | מקלדות לא ברור מאליו כיצד להקיש זאת. זו הסיבה לקיומו של C-x u. במקלדות | ||
| 423 | אחדות ניתן להקיש C-_ ע"י החזקת CONTROL והקשת לוכסן /. | ||
| 424 | |||
| 425 | ארגומנט נומרי ל-C-_ או ל-C-x u משמש כמספר החזרות על הפקודה. | ||
| 426 | |||
| 427 | ניתן לבטל מחיקה של טקסט בדיוק כמו שניתן לבטל גזירה. ההבדלים בין מחיקה | ||
| 428 | וגזירה משפיעים על יכולתכם להדביק את הטקסט הגזור עם C-y; הם אינם חשובים | ||
| 429 | לעניין הביטול. | ||
| 430 | |||
| 431 | |||
| 432 | * קבצים | ||
| 433 | ------- | ||
| 434 | |||
| 435 | ע"מ שהטקסט שערכתם יישמר, יש לשים אותו בקובץ. אחרת, הוא ייעלם ברגע | ||
| 436 | שתצאו מ-Emacs. כדי לשים את הטקס בקובץ, יש "לפתוח" ("find") את הקובץ | ||
| 437 | לפני שמתחילים להקיש טקסט. (שם אחר לכך הוא "לפקוד" את הקובץ - "visit".) | ||
| 438 | |||
| 439 | פתיחת הקובץ משמעותה שתוכן הקובץ מוצג בתוך Emacs. מבחינות רבות הדבר | ||
| 440 | דומה לעריכת הקובץ עצמו. אולם, השוניים שלכם בתוך Emacs אינם הופכים חלק | ||
| 441 | מהקובץ עד שאתם "שומרים" את הקובץ. זאת, כדי להימנע מיצירת קובץ שאינו | ||
| 442 | שלם במערכת שלא כרצונכם. אפילו אם אתם שומרים את הקובץ, Emacs משאיר את | ||
| 443 | התוכן המקורי בשם שונה למקרה שמאוחר יותר תחליטו שהשינויים נעשו בטעות. | ||
| 444 | |||
| 445 | אם תביטו בחלק התחתון של התצוגה, תראו שם שורה בולטת שמתחילה ומסתיימת | ||
| 446 | במקפים וליד הקצה השמאלי שלה כתוב "TUTORIAL.he". חלק זה של התצוגה בדרך | ||
| 447 | כלל מציג את שם הקובץ אותו אתם פוקדים. כרגע אתם פוקדים קובץ בשם | ||
| 448 | "TUTORIAL.he" שהוא עותק הטיוטה האישי שלכם של שיעור השימוש ב-Emacs. | ||
| 449 | פתיחת קובץ כלשהו ב-Emacs תציג את שמו של הקובץ במקום זה. | ||
| 450 | |||
| 451 | היבט אחד מיוחד של פתיחת קובץ הוא שיש לציין את שם הקובץ אשר ברצונכם | ||
| 452 | לפתוח. אנו אומרים שהפקודה "קוראת ארגומנט מהמסוף" (במקרה זה הארגומנט | ||
| 453 | הוא שם הקובץ). אחרי שתקישו את הפקודה | ||
| 454 | |||
| 455 | C-x C-f פתח קובץ | ||
| 456 | |||
| 457 | Emacs מבקש שתקישו את שם הקובץ. שם הקובץ שתקישו מופיע בשורה התחתונה של | ||
| 458 | התצוגה. שורה זו נקראת "מיני-חוצץ" ("minibuffer") כשהיא משמשת לסוג זה | ||
| 459 | של קלט. ניתן להשתמש בכל פקודות העריכה הרגילות של Emacs כשמקישים את | ||
| 460 | שם הקובץ בחוצץ זה. | ||
| 461 | |||
| 462 | אם טרם סיימתם להקיש את שם הקובץ (או כל סוג אחר של קלט במיני-חוצץ), | ||
| 463 | ניתן לבטל את הפקודה בעזרת C-g. | ||
| 464 | |||
| 465 | >> הקישו C-x C-f ואחר-כך הקישו C-g. זה מבטל את המיני-חוצץ וגם מבטל | ||
| 466 | את הפקודה C-x C-f שהשתמשה במיני-חוצץ. התוצאה היא שאף קובץ לא נפתח. | ||
| 467 | |||
| 468 | משסיימתם להקיש את שם הקובץ, הקישו <Return> לסיים את הקלט. או-אז תיגש | ||
| 469 | C-x C-f לעבודה ותמצא ותפתח את הקובץ שבחרתם. המיני-חוצץ נעלם כאשר | ||
| 470 | פקודת ה-C-x C-f תסיים את עבודתה. | ||
| 471 | |||
| 472 | זמן קצר אחר-כך תוכן הקובץ יופיע ע"ג התצוגה ותוכלו לבצע בו שינויים. | ||
| 473 | כשתחליטו לשמור את השינויים, הקישו את הפקודה הבאה: | ||
| 474 | |||
| 475 | C-x C-s שמור את הקובץ | ||
| 476 | |||
| 477 | פקודה זו שומרת בקובץ את הטקסט המוחזק בתוך Emacs. בפעם הראשונה שתפעילו | ||
| 478 | פקודה זו, Emacs משנה את שם הקובץ המקורי לשם חדש כך שהמקור לא ילך | ||
| 479 | לאיבוד. השם החדש נוצר ע"י הוספת "~" בסוף השם המקורי של הקובץ. | ||
| 480 | |||
| 481 | כשהשמירה מסתיימת, Emacs מציג בשורה התחתונה את שם הקובץ שנשמר. נסו | ||
| 482 | לשמור לעתים מזומנות ע"מ להימנע מלאבד יותר מדי מהעבודה שלכם אם המחשב | ||
| 483 | ייפול (ראה להלן פיסקה על שמירה אוטומטית). | ||
| 484 | |||
| 485 | >> הקישו C-x C-s כדי לשמור את העותק שלכם של השיעור. | ||
| 486 | כתוצאה, תופיע ההודעה "Wrote ... TUTORIAL.he" בתחתית התצוגה. | ||
| 487 | |||
| 488 | ניתן לפתוח קובץ קיים ע"מ לצפות בו או לערוך אותו. ניתן גם לפתוח קובץ | ||
| 489 | שאינו קיים. זו הדרך ליצור קבצים חדשים בעזרת Emacs: פתחו את הקובץ | ||
| 490 | שיהיה תחילה ריק ואז התחילו להקיש טקסט לתוכו. כשתפעילו את פקודת השמירה, | ||
| 491 | Emacs ייצור את הקובץ עם הטקסט שהקשתם. מאותו רגע ואילך, תוכלו לחשוב | ||
| 492 | שהינכם עורכים קובץ קיים. | ||
| 493 | |||
| 494 | |||
| 495 | * חוצצים | ||
| 496 | -------- | ||
| 497 | |||
| 498 | אם תפתחו קובץ נוסף עם C-x C-f, הקובץ הראשון עדיין נשאר פתוח ב-Emacs. | ||
| 499 | תוכלו לחזור אליו ע"י C-x C-f. כך תוכלו לפתוח מספר רב של קבצים. | ||
| 500 | |||
| 501 | >> ניצור עתה קובץ בשם "foo" ע"י הקשת C-x C-f foo <Return>. | ||
| 502 | אחר-כך הכניסו קצת טקסט, ערכו אותו ולבסוף שמרו בקובץ "foo" | ||
| 503 | ע"י C-x C-s. עתה חזרו לשיעור בעזרת C-x C-f TUTORIAL.he <Return>. | ||
| 504 | |||
| 505 | Emacs מחזיק כל קובץ בתוך יישות בשם "חוצץ" ("buffer"). פתיחת קובץ יוצרת | ||
| 506 | חוצץ חדש בתוך Emacs. כדי לראות את רשימת החוצצים הקיימים בתוך Emacs, | ||
| 507 | הקישו | ||
| 508 | |||
| 509 | C-x C-b הצג רשימת כל החוצצים | ||
| 510 | |||
| 511 | >> נסו את C-x C-b בנקודה זו. | ||
| 512 | |||
| 513 | שימו לב שלכל חוצץ יש שם וכל חוצץ עשוי גם לציין את שם הקובץ שאת תוכנו | ||
| 514 | הוא מחזיק. כל טקסט שאתם מקישים בחלון Emacs תמיד יהיה חלק של חוצץ | ||
| 515 | כלשהו. | ||
| 516 | |||
| 517 | >> הקישו C-x 1 כדי להפטר מרשימת החוצצים. | ||
| 518 | |||
| 519 | כשקיימים מספר חוצצים, רק אחד מהם יכול להיות החוצץ "הנוכחי" בכל רגע | ||
| 520 | נתון. זהו החוצץ בו אתם מבצעים עריכה באותו רגע. אם ברצונכם לערוך חוצץ | ||
| 521 | אחר, עליכם "לעבור" חוצץ. עבור חוצצים שמתאימים לקבצים, ניתן לעשות זאת | ||
| 522 | ע"י C-x C-f שיפקוד את הקובץ בשנית. אבל קיימת דרך פשוטה יותר: שימוש | ||
| 523 | בפקודה C-x b. פקודה זו תחייב אותכם להקיש את שם החוצץ. | ||
| 524 | |||
| 525 | >> הקישו C-x b foo <Return> כדי לחזור לחוצץ "foo" אשר מחזיק טקסט של | ||
| 526 | הקובץ "foo". אחר-כך הקישו C-x b TUTORIAL.he <Return> כדי לשוב | ||
| 527 | לשיעור זה. | ||
| 528 | |||
| 529 | ברוב המקרים שם החוצץ זהה לשם הקובץ (ללא שם התיקיה שלו). אבל אין זה | ||
| 530 | תמיד כך. רשימת החוצצים שנוצרת ע"י C-x C-b תמיד תציג את שמות כל החוצצים | ||
| 531 | הקיימים ב-Emacs. | ||
| 532 | |||
| 533 | כל טקסט שמוצג בחלון של Emacs הינו תמיד חלק של חוצץ כלשהו. קיימים | ||
| 534 | חוצצים שאינם קשורים לשום קובץ. לדוגמא, החוצץ בשם "*Buffer List*" אינו | ||
| 535 | מציג שום קובץ. זהו חוצץ המחזיק את רשימת החוצצים שנוצר ע"י C-x C-b. | ||
| 536 | חוצץ בשם "*Messages*" אף הוא אינו קשור לשום קובץ; הוא מחזיק את ההודעות | ||
| 537 | שהופיעו בשורה התחתונה במהלך עבודתכם בתוך Emacs. | ||
| 538 | |||
| 539 | >> הקישו C-x b *Messages* <Return> כדי לצפות בחוצץ של הודעות. | ||
| 540 | אחר-כך הקישו C-x b TUTORIAL.he <Return> ע"מ לחזור לשיעור זה. | ||
| 541 | |||
| 542 | אם עשיתם שינויים בטקסט של קובץ ואחר-כך פתחתם קובץ אחר, אין הדבר שומר | ||
| 543 | את השינויים שעשיתם לקובץ הראשון. השינויים הללו נשארים בתוך Emacs, בתוך | ||
| 544 | החוצץ של אותו קובץ. יצירתו ועריכתו של הקובץ הנוסף אינם משפיעים על | ||
| 545 | החוצץ של הקובץ הראשון. דבר זה הוא שימושי, אך משמעותו היא שיש צורך | ||
| 546 | בשיטה נוחה לשמור את החוצץ של הקובץ הראשון. היה זה מאד לא נוח אילו | ||
| 547 | לשם כך הייתם צריכים לעבור לחוצץ ההוא בעזרת C-x C-f ואז לשמור עם | ||
| 548 | C-x C-s. לכן קיימת פקודה | ||
| 549 | |||
| 550 | C-x s שמור חוצצים אחדים | ||
| 551 | |||
| 552 | C-x s עובר על כל החוצצים אשר מכילים שינויים שטרם נשמרו. לגבי כל חוצץ | ||
| 553 | כזה הוא שואל אתכם האם לשמור אותו או לא. | ||
| 554 | |||
| 555 | >> הכניסו שורה של טקסט ואחר-כך הקישו C-x s. | ||
| 556 | הוא צריך לשאול האם לשמור חוצץ בשם TUTORIAL.he. | ||
| 557 | השיבו בחיוב ע"י הקשה על "y". | ||
| 558 | |||
| 559 | |||
| 560 | * הרחבת אוסף הפקודות | ||
| 561 | -------------------- | ||
| 562 | |||
| 563 | מספר הפקודות ב-Emacs גדול בהרבה ממה שניתן להפעיל ע"י כל תוי ה-control | ||
| 564 | וה-meta. כדי להתגבר על בעיה זו, Emacs משתמש בפקודות X המרחיבות (eXtend) | ||
| 565 | את אוסף הפקודות הרגיל. פקודות הרחבה אלו הן שתים: | ||
| 566 | |||
| 567 | C-x הרחבת תו. תו בודד שבא אחריו משלים את הפקודה. | ||
| 568 | M-x הרחבה ע"י שם הפקודה. אחריו בא שם ארוך של פקודה. | ||
| 569 | |||
| 570 | בעזרת שתי אלו ניתן להפעיל פקודות שימושיות שבהן משתמשים לעתים רחוקות | ||
| 571 | יותר מאשר פקודות שלמדתם עד עכשיו. כמה מהן כבר ראיתם: C-x C-f לפתיחת | ||
| 572 | קובץ, ו-C-x C-s לשמירת קובץ, לדוגמא. דוגמא נוספת היא פקודה לצאת | ||
| 573 | מ-Emacs -- C-x C-c. (כשאתם מפעילים C-x C-c, אל תדאגו לשינויים שטרם | ||
| 574 | נשמרו; C-x C-c מציע לשמור כל קובץ ששיניתם לפני שהוא מסיים את Emacs.) | ||
| 575 | |||
| 576 | אם אתם משתמשים בצג גרפי אשר תומך במספר תוכניות במקביל, אינכם זקוקים | ||
| 577 | לפקודה מיוחדת כדי לעבור מ-Emacs לתוכנית אחרת. אפשר לעשות זאת בעזרת | ||
| 578 | העכבר או פקודות של מנהל החלונות. אולם, כאשר אתם משתמשים בתצוגה | ||
| 579 | טקסטואלית שמסוגלת להציג רק תוכנית אחת בו-זמנית, תצטרכו "להשעות" | ||
| 580 | ("suspend") את Emacs ע"מ לעבור לתוכנית אחרת. | ||
| 581 | |||
| 582 | הפקודה C-z יוצאת מ-Emacs *באופן זמני* -- כך שתוכלו לשוב אליו מאוחר | ||
| 583 | יותר ולהמשיך מאותה נקודה. כאשר Emacs רץ על תצוגת טקסט, C-z "משעה" את | ||
| 584 | Emacs: הוא מחזיר אתכם לשורת הפקודות הבסיסית של מערכת ההפעלה ("shell"), | ||
| 585 | אבל אינו מסיים את Emacs. ברוב המערכות, כדי להמשיך בעבודתכם ב-Emacs, | ||
| 586 | תצטרכו להקיש את הפקודה "fg" או "%emacs". | ||
| 587 | |||
| 588 | הרגע הנכון להשתמש ב-C-x C-c הוא כאשר אתם עומדים להתנתק (log out). | ||
| 589 | כמו-כן, תצטרכו להשתמש בו כדי לצאת מ-Emacs שהופעל ע"י תוכניות אחרות | ||
| 590 | כגון קריאת דוא"ל -- תוכניות אלו לא תמיד יודעות להסתדר עם השעיית Emacs. | ||
| 591 | |||
| 592 | קיימות פקודות C-x רבות מאד. להלן רשימת אלו שכבר למדתם: | ||
| 593 | |||
| 594 | C-x C-f פתח קובץ | ||
| 595 | C-x C-s שמור קובץ | ||
| 596 | C-x s שמור חוצצים אחדים | ||
| 597 | C-x C-b הצג רשימת חוצצים | ||
| 598 | C-x b החלף חוצץ | ||
| 599 | C-x C-c צא מ-Emacs | ||
| 600 | C-x 1 השאר רק חלון אחד ומחק כל השאר | ||
| 601 | C-x u בטל פקודה אחרונה | ||
| 602 | |||
| 603 | הרחבה ע"י שם הפקודה שימושית עם פקודות עוד יותר נדירות או פקודות | ||
| 604 | ספציפיות רק לאופני פעולה (modes) מיוחדים. דוגמא לכך היא פקודה | ||
| 605 | replace-string (החלף מחרוזת) אשר מחליפה מחרוזת אחת במשנה בכל החוצץ. | ||
| 606 | אחרי שתקישו M-x, Emacs מציג M-x בתחתית התצוגה ומחכה שתקישו את שם | ||
| 607 | הפקודה, במקרה זה "replace-string". מספיק שתקישו "repl s<TAB>" ו-Emacs | ||
| 608 | ישלים את השם המלא. (<TAB> הוא מקש Tab, בדרך כלל תמצאו אותו מעל מקש | ||
| 609 | ה-CapsLock או Shift, ליד הקצה השמאלי של המקלדת.) סיימו את שם הפקודה | ||
| 610 | ע"י הקשת <Return>. | ||
| 611 | |||
| 612 | הפקודה להחלפת מחרוזת זקוקה לשני ארגומנטים -- המחרוזת שתוחלף וזו שתחליף | ||
| 613 | אותה. סיימו הקשה של כל אחת מהן ע"י <Return>. | ||
| 614 | |||
| 615 | >> הביאו את הסמן שתי שורות מתחת לשורה זו. | ||
| 616 | עתה הקישו M-x repl s<Return>changed<Return>altered<Return>. | ||
| 617 | |||
| 618 | שימו לב שהמילה "changed" בשורה זו שתנתה: זה עתה החלפתם את | ||
| 619 | המילה c-h-a-n-g-e-d במילה "altered" בכל מקום בו היא נמצאת אחרי | ||
| 620 | הסמן. | ||
| 621 | |||
| 622 | |||
| 623 | * שמירה אוטומטית | ||
| 624 | ---------------- | ||
| 625 | |||
| 626 | שינויים שערכתם בקובץ אבל טרם שמרתם עלולים ללכת לאיבוד אם המחשב שלכם | ||
| 627 | נתקע. ע"מ להגן עליכם מפני סכנה זו, Emacs שומר לעתים מזומנות כל קובץ | ||
| 628 | שנמצא בעריכה. השמירה האוטומטית הזאת נעשית לקובץ נפרד ששמו מתחיל | ||
| 629 | ומסתיים בתו #. לדוגמא, אם הינכם עורכים קובץ בשם "hello.c", קובץ השמירה | ||
| 630 | האוטומטית שיווצר עבורו ייקרא "#hello.c#". שמירה רגילה של הקובץ על ידכם | ||
| 631 | מוחקת את קובץ השמירה האוטומטית. | ||
| 632 | |||
| 633 | אם המחשב אכן נתקע, תוכלו לנציל את השינויים שלא הספקתם לשמור. לשם כך, | ||
| 634 | יש לפתוח את הקובץ כרגיל (את הקובץ בשמו המקורי, לא את קובץ השמירה | ||
| 635 | האוטומטית), ואחר-כך להקיש M-x recover-file <Return>. כש-Emacs יבקש | ||
| 636 | אישור, הקישו yes<Return> כדי ש-Emacs ישחזר את הקובץ כפי שנשמר | ||
| 637 | אוטומטית. | ||
| 638 | |||
| 639 | |||
| 640 | * תצוגת הד | ||
| 641 | ---------- | ||
| 642 | |||
| 643 | אם Emacs מגלה שאתם מקישים פקודה לאט, הוא מציג את שהקשתם בתחתית התצוגה, | ||
| 644 | באזור שנקרא "אזור תצוגת הד". אזור זה משתמש בשורה התחתונה של התצוגה. | ||
| 645 | |||
| 646 | |||
| 647 | * שורת סטטוס | ||
| 648 | ------------ | ||
| 649 | |||
| 650 | השורה שמעל אזור תצוגת הד נקראת "שורת הסטטוס" (mode line). שורה זו | ||
| 651 | מציגה משהו כמו: | ||
| 652 | |||
| 653 | -U:**- TUTORIAL.he 63% L651 (Fundamental)----------------------- | ||
| 654 | |||
| 655 | שורה זו מציגה מידע חשוב לגבי מצבו של Emacs ולגבי הטקסט שנמצא בעריכה. | ||
| 656 | |||
| 657 | אתם כבר יודעים מהי משמעותו של שם הקובץ -- זהו הקובץ שפתחתם. NN% מציין | ||
| 658 | את מיקומכם הנוכחי בתוך הטקסט, לאמור כי NN אחוזים מהטקסט קודמים לטקסט | ||
| 659 | המוצג כרגע בחלון. אם המוצג בחלון כולל את תחילת הטקסט, תראו שם "Top" | ||
| 660 | במקום "0% ". אם המוצג בחלון כולל את סוף הטקסט, תראו שם "Bot" (bottom). | ||
| 661 | אם הטקסט כל-כך קצר שכולו מוצג בחלון, שורת הסטטוס תציג "All". | ||
| 662 | |||
| 663 | האות L והמספר שאחריה מציינים את המיקום הנוכחי בדרך אחרת: הם מראים את | ||
| 664 | מספר השורה שבה נמצא הסמן. | ||
| 665 | |||
| 666 | הכוכביות ליד הקצה השמאלי משמעותן כי שיניתם את הטקסט. מיד אחרי פתיחת | ||
| 667 | הקובץ או אחרי שמירתו החלק הזה של שורת הסטטוס אינו מציג כוכביות, אלא רק | ||
| 668 | מקפים. | ||
| 669 | |||
| 670 | החלק שבתוך הסוגריים אומר לכם מהo אופני העריכה (editing modes) הפעילים | ||
| 671 | כעת. ברירת המחדל היא Fundamental, האופן הבסיס, שבו אתם משתמשים כעת. | ||
| 672 | זוהי דוגמא של "אופן עריכה ראשי" (major mode). | ||
| 673 | |||
| 674 | ל-Emacs אופני עריכה ראשיים רבים ומגוונים. חלק מהם נועדו לעריכה של שפת | ||
| 675 | תכנות מסוימת ו/או סוג מסוים של טקסט, כגון Lisp mode, Text mode וכד'. | ||
| 676 | בכל רגע נתון רק אופן עיקרי אחד יכול להיות פעיל ושמו תמיד מצויין בשורת | ||
| 677 | הסטטוס באותו מקום בו כרגע אתם רואים "Fundamental". | ||
| 678 | |||
| 679 | כל אופן עיקרי גורם לכמה פקודות לפעול בצורה מיוחדת. למשל, ישנן פקודות | ||
| 680 | ליצירת הערות בתוך תוכנית, והיות וכל שפת תכנות מגדירה את הפורמט של | ||
| 681 | הערות בצורה אחרת, כל אופן עיקרי חייב להכניס הערות בצורה שמתאימה לשפה. | ||
| 682 | כל אופן עיקרי הינו למעשה שם הפקודה שבעזרתה אפשר להפעיל את אותו האופן. | ||
| 683 | למשל הפקודה להפעיל את האופן Fundamental הינה M-x fundamental-mode. | ||
| 684 | |||
| 685 | אם בכוונתכם לערוך טקסט בשפה אנושית כלשהי, כמו הקובץ הזה, כדאי לכם | ||
| 686 | להשתמש ב-Text mode. | ||
| 687 | |||
| 688 | >> הקישו M-x text-mode <Return>. | ||
| 689 | |||
| 690 | אל דאגה: אף אחת מפקודות Emacs שלמדתם עד כה משנה את התנהגותה באופן | ||
| 691 | מהותי. עם זאת, שימו לב ש-M-f ו-M-b מתייחסים עכשיו ל-'גרש' כחלק מהמילה. | ||
| 692 | לפני-כן, ב-Fundamental mode, M-f ו-M-b התנהגו עם הגרש כמפריד בין | ||
| 693 | מילים. | ||
| 694 | |||
| 695 | אופנים ראשיים בדרך-כלל משנים קלות את התנהגות הפקודות: רוב הפקודות | ||
| 696 | עדיין "עושות אותה עבודה" בכל האופנים הראשיים, אבל עושות אותה קצת אחרת. | ||
| 697 | |||
| 698 | לצפיה בתיעוד של האופן הראשי הנוכחי יש להקיש C-h m. | ||
| 699 | |||
| 700 | >> השתמשו ב-C-u C-v פעם אחת או יותר כדי להביא שורה זו לראשית התצוגה. | ||
| 701 | >> עתה הקישו C-h m כדי לראות במה Text mode שונה מה-Fundamental mode. | ||
| 702 | >> לבסוף, הקישו C-x 1 כדי לסלק את התיעוד מהתצוגה. | ||
| 703 | |||
| 704 | אופנים ראשיים נקראים כך משום שקיימים גם אופני-משנה (minor modes). | ||
| 705 | אופני משנה אינם מהווים חלופה לאופנים הראשיים, הם רק משנים אותם במקצת. | ||
| 706 | כל אופן-משנה ניתן להפעלה או ביטול ללא תלות בכל שאר אופני המשנה וללא | ||
| 707 | תלות באופן הראשי הנוכחי. לכן תוכלו להפעיל אופן-משנה אחד או יותר, או אף | ||
| 708 | אופן-משנה. | ||
| 709 | |||
| 710 | אחד מאופני-המשנה השימושיים ביותר, במיוחד לשם עריכת טקס בשפת-אנוש, הוא | ||
| 711 | Auto Fill mode. כאשר אופן זה מופעל, Emacs אוטומטית פותח שורה חדשה | ||
| 712 | בסיום מילה אם הטקסט שהקשתם ארוך מדי בשביל שורה אחת. | ||
| 713 | |||
| 714 | להפעלת Auto Fill mode יש להקיש M-x auto-fill-mode <Return>. כאשר אופן | ||
| 715 | זה מופעל, ניתן לבטלו ע"י M-x auto-fill-mode <Return>. זאת אומרת, פקודה | ||
| 716 | זו מפעילה את האופן כשאינו פעיל ומבטלת אותו כשהוא פעיל. לפעולה זו | ||
| 717 | קוראים "מיתוג" -- הפקודה "ממתגת" את האופן. | ||
| 718 | |||
| 719 | >> הקישו עתה M-x auto-fill-mode <Return>. אחר-כך הקישו "שדגכ " (עם | ||
| 720 | הרווח בסוף) שוב ושוב עד שתיפתח שורה חדשה. הרווחים חשובים משום | ||
| 721 | ש-Auto Fill mode שובר שורות אך ורק ברווח שבין המלים. | ||
| 722 | |||
| 723 | השוליים (margin) ש-Emacs שומר בדרך-כלל מתחילים אחרי 70 תווים, אבל ניתן | ||
| 724 | לשנות הגדרה זו בעזרת הפקודה C-x f. פקודה זו מקבלת את ההגדרה החדשה של | ||
| 725 | השוליים כארגומנט נומרי. | ||
| 726 | |||
| 727 | >> הקישו C-x f עם ארגומנט של 20. (C-u 2 0 C-x f). אחר-כך הקישו טקסט | ||
| 728 | כלשהו ושימו לב ש-Emacs פותח שורות חדשות אחרי 20 תווים לכל היותר. | ||
| 729 | לבסוף, החזירו את הגדרת השוליים ל-70 ע"י שימוש חוזר ב-C-x f. | ||
| 730 | |||
| 731 | אם ערכתם שינויים באמצע פסקה, Auto Fill mode לא ימלא שורות מחדש באופן | ||
| 732 | אוטומטי. | ||
| 733 | כדי למלא מחדש את כל הפסקה הקישו M-q (META-q) כשהסמן נמצא בתוך | ||
| 734 | הפסקה. | ||
| 735 | |||
| 736 | >> הניעו את הסמן לתוך הפסקה הקודמת והקישו M-q. | ||
| 737 | |||
| 738 | |||
| 739 | * חיפוש | ||
| 740 | ------- | ||
| 741 | |||
| 742 | Emacs יכול לחפש מחרוזות (רצף של תווים או מילים) קדימה או אחורה בתוך | ||
| 743 | הטקסט. חיפוש של מחרוזת הוא סוג של פקודה להנעת הסמן: הוא ממקם את הסמן | ||
| 744 | היכן שנמצאה המחרוזת הבאה. | ||
| 745 | |||
| 746 | החיפוש של Emacs הינו "מצטבר" ("incremental"). פירוש הדבר הוא שהחיפוש | ||
| 747 | מתבצע במקביל להקשתכם את המחרוזת אותה ברצונכם למצוא. | ||
| 748 | |||
| 749 | הפקודה להתחיל בחיפוש היא C-s לחיפוש קדימה ו-C-r לחיפוש אחורה. חכו! אל | ||
| 750 | תפעילו אותן עדיין. | ||
| 751 | |||
| 752 | כשתקישו C-s, תראו שבאזור תצוגת ההד יופיע הטקסט "I-search". זה אומר | ||
| 753 | ש-Emacs נמצא במצב "חיפוש מצטבר" ("incremental search") והוא ממתין | ||
| 754 | להקשתכם את המחרוזת אותה ברצונכם למצוא. הקשה על <Return> מסיימת את | ||
| 755 | החיפוש. | ||
| 756 | |||
| 757 | >> הקישו עתה C-s כדי להתחיל בחיפוש. לאט-לאט, אות-אות, הקישו את המילה | ||
| 758 | "סמן", עם הפסקה אחרי כל אות, ושימו לב להתנהגות הסמן. | ||
| 759 | זה עתה מצאתם את המילה "סמן" פעם אחת. | ||
| 760 | >> הקישו C-s שוב, כדי למצוא את "סמן" במקומות נוספים בטקסט. | ||
| 761 | >> הקישו <Delback> שלוש פעמים ושימו לב לתנועת הסמן בכל הקשה. | ||
| 762 | >> הקישו <Return> לסיום החיפוש. | ||
| 763 | |||
| 764 | האם שמתם לב למה שקרה? במהלך "חיפוש מצטבר" Emacs מנסה למצוא את המקום | ||
| 765 | הבא בו מופיעה המחרוזת שהקשתם. כדי למצוא את המחרוזת במקום הבא, פשוט | ||
| 766 | הקישו C-s פעם נוספת. אם המחרוזת אינה נמצאת בהמשך הטקסט, Emacs מצפצף | ||
| 767 | ומודיע שהחיפוש נכנס למצב של "כשלון" ("failing"). הקשה על C-g גם היא | ||
| 768 | מסיימת את החיפוש. | ||
| 769 | |||
| 770 | (הערה: במערכות אחדות הקשה על C-s מקפיעה את תצוגת המסך, כך שלא תראו | ||
| 771 | יותר שום פלט של Emacs. משמעות הדבר שתכונת מערכת ההפעלה ששמה "flow | ||
| 772 | control" מופעלת ע"י C-s ואינה מעבירה את C-s ל-Emacs. לביטול הקפאת | ||
| 773 | התצוגה במערכות אלו יש להקיש C-q.) | ||
| 774 | |||
| 775 | אם במהלך החיפוש תקישו על <Delback>, תראו שהתו האחרון של המחרוזת | ||
| 776 | המבוקשת נמחק והחיפוש חוזר למקום הקודם בו נמצאה המחרוזת ללא התו האחרון. | ||
| 777 | למשל, נניח שהקשתם "ס" ע"מ למצוא את המקום הבא בו מופיעה האות "ס". אם | ||
| 778 | עכשיו תקישו "מ", הסמן יזוז למקום בו נמצא "סמ". עתה הקישו <Delback>. | ||
| 779 | ה-"מ" נמחק מהמחרוזת והסמן חוזר למקום בו הוא מצא את "ס" לראשונה. | ||
| 780 | |||
| 781 | אם במהלך החיפוש תפעילו פקודה כלשהי ע"י הקשה על מקש תוך לחיצה על | ||
| 782 | CONTROL או META, החיפוש יסתיים. (כמה תווים יוצאים מכלל זה -- אלו תווים | ||
| 783 | מיוחדים בעת חיפוש, כדוגמת C-s ו-C-r.) | ||
| 784 | |||
| 785 | הקשה על C-s מתחילה חיפוש שמנסה למצוא את המחרוזת _אחרי_ הסמן. אם | ||
| 786 | ברצונכם למצוא משהו בטקסט הקודם למקום הנוכחי, הקישו C-r במקום C-s. כל | ||
| 787 | מה שאמרנו לגבי C-s תקף גם לגבי C-r, אלא שכיוון החיפוש מתהפך. | ||
| 788 | |||
| 789 | |||
| 790 | * חלונות מרובים | ||
| 791 | --------------- | ||
| 792 | |||
| 793 | אחת התכונות הנוחות של Emacs היא כי ניתן להציג יותר מחלון אחד על המסך | ||
| 794 | בו-זמנית. (הערה: Emacs משתמש במונח "frame" -- "תבנית" -- בשביל מה | ||
| 795 | שתוכניות אחרות מכנות "חלון". תבניות מתוארות בפסקה הבאה. תוכלו למצוא את | ||
| 796 | רשימת המונחים של Emacs בפרק "Glossary" של מדריך משתמש.) | ||
| 797 | |||
| 798 | >> הביאו סמן לשורה זו והקישו C-u 0 C-l (CONTROL-L ולא CONTROL-1). | ||
| 799 | |||
| 800 | >> עתה הקישו C-x 2 וכתוצאה מכך החלון יתחלק לשניים. כל אחד משני החלונות | ||
| 801 | מציג את השיעור הזה. הסמן נשאר בחלון העליוןץ | ||
| 802 | |||
| 803 | >> הקישו C-M-v כדי לגלול את החלון התחתון. | ||
| 804 | (אם במקלדת שלכם אין מקש META אמיתי, הקישו <ESC> C-v כתחליף.) | ||
| 805 | |||
| 806 | >> הקישו C-x o ("o" הוא רמז ל-"other", "אחר") ע"מ להעביר את הסמן לחלון | ||
| 807 | התחתון. | ||
| 808 | >> הקישו C-v ו-M-v בחלון התחתון כדי לגלול אותו. | ||
| 809 | המשיכו לקרוא הוראות אלו בחלון העליון. | ||
| 810 | |||
| 811 | >> הקישו C-x o שוב לחזור לחלון העליון. | ||
| 812 | הסמן בחלון העליון יישאר במקום בו הוא היה לפני-כן. | ||
| 813 | |||
| 814 | תוכלו להמשיך להשתמש ב-C-x o כדי לדלג בין שני החלונות. לכל חלון מיקום | ||
| 815 | סמן משלו, אבל רק חלון אחד מציג את הסמן בכל רגע. כל פקודות העריכה | ||
| 816 | הרגילות פועלות על החלון שבו מוצג הסמן. אנו קוראים לחלון זה "החלון | ||
| 817 | הנבחר". | ||
| 818 | |||
| 819 | הפקודה C-M-v נוחה מאד כאשר הינכם עורכים טקסט בחלון אחד ומשתמשים בחלון | ||
| 820 | אחר לייחוס. תוכלו בכל עת לשמור על הסמן בחלון בו אתם עורכים טקסט | ||
| 821 | ולהתקדם בחלון השני בעזרת C-M-v. | ||
| 822 | |||
| 823 | C-M-v היא דוגמא אחת של פקודת CONTROL-META. אם במקלדת שלכם קיים מקש | ||
| 824 | META אמיתי, תוכלו להקיש את הפקודה ע"י לחיצה והחזקה של מקשי CONTROL | ||
| 825 | ו-META גם יחד ואז להקיש v. הסדר שבו תלחצו על CONTROL ו-META אינו משנה | ||
| 826 | כי שני המקשים הללו פועלים ע"י שינוי התו המוקש יחד איתם. | ||
| 827 | |||
| 828 | אם אין במקלדת מקש META אמיתי ואתם משתמשים ב-<ESC> כתחליף, הסדר כן | ||
| 829 | משנה: חייבים להקיש <ESC> ורק לאחר מכן CONTROL-v, וזאת משום | ||
| 830 | ש-CONTROL-<ESC> v לא יעבוד. <ESC> הוא תו בזכות עצמו, שלא כמו CONTROL | ||
| 831 | או META. | ||
| 832 | |||
| 833 | >> הקישו C-x 1 (בחלון העליון) כדי לסלק את החלון התחתון. | ||
| 834 | |||
| 835 | (אילו הקשתם C-x 1 בחלון התחתון, הייתם מסלקים את החלון העליון. תוכלו | ||
| 836 | לחשוב על פקודה זו כ-"השאר רק חלון אחד -- החלון בו אני נמצא עתה".) | ||
| 837 | |||
| 838 | אין חובה להציג את אותו החוצץ בשני החלונות. תוכלו להשתמש ב-C-x C-f | ||
| 839 | לפתיחת קובץ באחד החלונות -- דבר זה אינו משפיע על החלון השני. אפשר גם | ||
| 840 | לפתוח קבצים שונים בכל אחד משני החלונות באופן בלתי-תלוי. | ||
| 841 | |||
| 842 | הנה עוד שיטה להשתמש בשני חלונות להצגה של שני דברים שונים: | ||
| 843 | |||
| 844 | >> הקישו C-x 4 C-f ואחר-כך הקישו שם של אחד הקבצים שלכם. | ||
| 845 | סיימו עם <Return>. שימו לב שהקובץ המבוקש מוצג בחלון התחתון. הסמן | ||
| 846 | מדלג לשם אף הוא. | ||
| 847 | |||
| 848 | >> הקישו C-x o לעבור לחלון העליון ואחר-כך הקישו C-x 1 כדי לסלק את | ||
| 849 | החלון התחתון. | ||
| 850 | |||
| 851 | |||
| 852 | * תבניות מרובות | ||
| 853 | --------------- | ||
| 854 | |||
| 855 | Emacs מסוגל לפתוח מספר "תבניות" ("frames") בתנאי שאינכם משתמשים בצג | ||
| 856 | שמסוגל להציג רק טקסט. תבנית כוללת קבוצת חלונות, תפריט, פסי גלילה, אזור | ||
| 857 | תצוגת הד וכו'. (תוכניות אחרות נוהגות לקרוא לזה "חלון".) | ||
| 858 | |||
| 859 | >> הקישו M-x make-frame <Return>. | ||
| 860 | כתוצאה, תבנית חדשה תופיע על המסך. | ||
| 861 | |||
| 862 | כל מה שעשיתם בתבנית המקורית ניתן לעשות גם בתבנית החדשה. התבנית הראשונה | ||
| 863 | אין בה שום דבר מיוחד. | ||
| 864 | |||
| 865 | >> הקישו M-x delete-frame <Return>. | ||
| 866 | התבנית שבה הקשתם את הפקודה תיסגר ותיעלם מהמסך. | ||
| 867 | |||
| 868 | כמו-כן, ניתן לסגור תבנית בדרך הרגילה הנתמכת ע"י מנהל החלונות של המערכת | ||
| 869 | שלכם (בדרך-כלל, ע"י הקלקה על הכפתור המסומן ב-"X" בפינה עליונה של | ||
| 870 | התבנית.) שום מידע אינו הולך לעיבוד כאשר סוגרים תבנית (או חלון). המידע | ||
| 871 | הזה פשוט יורד מהתצוגה, אבל ניתן לאחזרו מאוחר יותר. | ||
| 872 | |||
| 873 | |||
| 874 | * רמות עריכה רקורסיביות | ||
| 875 | ----------------------- | ||
| 876 | |||
| 877 | יתכן ותיקלעו למצב שקרוי "רמת עריכה רקורסיבית". Emacs מציין זאת ע"י | ||
| 878 | סוגריים מרובעים בשורת הסטטוס מסביב לשם האופן הראשי. למשל, יוצג שם | ||
| 879 | [(Fundamental)] במקום (Fundamental). | ||
| 880 | |||
| 881 | כדי להחלץ מרמת עריכה רקורסיבית יש להקיש <ESC> <ESC> <ESC>. זוהי פקודה | ||
| 882 | כללית של "הימלטות". ניתן להשתמש בה גם כדי לסלק חלונות מיותרים וליציאה | ||
| 883 | מתוך מיני-חוצץ. | ||
| 884 | |||
| 885 | >> הקישו M-x כדי להיכנס למיני-חוצץ; אחר-כך הקישו <ESC> <ESC> <ESC> כדי | ||
| 886 | להיחלץ משם. | ||
| 887 | |||
| 888 | הקשה על C-g לא תחלץ אתכם מרמות עריכה רקורסיביות. זאת, משום ש-C-g מבטל | ||
| 889 | פקודות וארגומנטים _במסגרת_ הרמה הרקורסיבית, מבלי לצאת ממנה. | ||
| 890 | |||
| 891 | |||
| 892 | * לקבלת עזרה נוספת | ||
| 893 | ------------------ | ||
| 894 | |||
| 895 | בשיעור הראשון הזה השתדלנו לתת בידיכם מידע שאך יספיק להתחלת השימוש שלכם | ||
| 896 | ב-Emacs. Emacs מכיל כל-כך הרבה שאין שום אפשרות לתאר ולהסביר כאן את | ||
| 897 | הכל. אולם, סביר שתרצו ללמוד יותר על Emacs שכן יש בו עוד הרבה תכונות | ||
| 898 | שימושיות. Emacs כולל פקודות לשם קריאת תיעוד על הפקודות של Emacs. | ||
| 899 | הפעלת פקודות "עזרה" אלו תמיד מתחילה במקש CONTROL-h שעל-כן נקרא "מקש | ||
| 900 | עזרה" ("help"). | ||
| 901 | |||
| 902 | להפעלת פקודות עזרה יש להקיש את C-h ואחר-כך עוד תו שמבקש עזרה מסוג | ||
| 903 | מסויים. אם אתם _באמת_ אבודים, הקישו C-h ? ו-Emacs יציג את סוגי העזרה | ||
| 904 | שהוא מעמיד לרשותכם. אם הקשתם C-h ובסופו של דבר החלטתם שאין צורך בשום | ||
| 905 | עזרה, פשוט הקישו C-g לבטל את הפקודה. | ||
| 906 | |||
| 907 | (אם הקשת C-h אינה מציגה בתחתית התצוגה הודעה בדבר עזרה, נסו להקיש F1 או | ||
| 908 | M-x help <Return> כתחליף.) | ||
| 909 | |||
| 910 | סוג העזרה הבסיס ביותר הוא C-h c. הקישו C-h, אחריו את האות c ואז הקישו | ||
| 911 | סדרת מקשים שמפעילה פקודה כלשהי. Emacs יציג תיאור מאד קצר של הפקודה | ||
| 912 | ההיא. | ||
| 913 | |||
| 914 | >> הקישו C-h c C-p. | ||
| 915 | |||
| 916 | התוצאה שתוצג צריכה להיות משהו כמו זה: | ||
| 917 | |||
| 918 | C-p runs the command previous-line | ||
| 919 | |||
| 920 | ההודעה הזו מראה את "שם הפונקציה". היות ושמות הפונקציות נבחרים כדי | ||
| 921 | לציין מה הן עושות, השמות עשויים לשמש כתיעוד מקוצר -- מספיק כדי להזכיר | ||
| 922 | לכם את הפקודות שלמדתם בעבר. | ||
| 923 | |||
| 924 | ניתן לציין אחרי C-h c גם פקודות שמופעלות ע"י סדרת מקשים באורך גדול | ||
| 925 | מאחד, כגון C-x C-s או (אם אין מקש META או EDIT או ALT) <ESC> v. | ||
| 926 | |||
| 927 | לקבלת מידע מפורט יותר על פקודה, השתמשו בפקודה C-h k במקום C-h c. | ||
| 928 | |||
| 929 | >> הקישו C-h k C-p. | ||
| 930 | |||
| 931 | כתוצאה, יוצגו השם והתיעוד של הפונקציה בחלון Emacs נפרד. כשתסיימו לקרוא | ||
| 932 | את התיעוד, הקישו C-x 1 כדי לסלק את חלון העזרה. לא חייבים לעשות זאת | ||
| 933 | מיד. אפשר לבצע קצת עריכה תוך שימוש בתיעוד המוצג ורק אח"כ להקיש C-x 1. | ||
| 934 | |||
| 935 | הנה עוד כמה פקודות עזרה שימושיות: | ||
| 936 | |||
| 937 | C-h f תן הסבר על פונקציה. יש להקיש את שם הפונקציה. | ||
| 938 | |||
| 939 | >> נסו להקיש C-h f previous-line <Return>. | ||
| 940 | כתוצאה, יוצג תיעוד מלא של הפונקציה המממשת את הפקודה C-p כפי שהוא | ||
| 941 | ידוע ל-Emacs. | ||
| 942 | |||
| 943 | פקודה דומה C-h v מציגה תיעוד של משתנה, כולל אלו שאת הערכים שלהם ניתן | ||
| 944 | לשנות כדי לקסטם את Emacs. יש להקיש את שם המשתנה כאשר Emacs יבקש זאת. | ||
| 945 | |||
| 946 | C-h a פקודות בנוגע לנושא מסויים. הקישו מילת מפתח ו-Emacs | ||
| 947 | יציג את רשימת הפקודות ששמותיהן מכילות את מילת המפתח. | ||
| 948 | כל הפקודות הללו ניתנות להפעלה ע"י META-x. עבור חלק | ||
| 949 | מהפקודות תוצג גם סדרת מקשים שמפעילה את הפקודה. | ||
| 950 | |||
| 951 | >> הקישו C-h a file <Return>. | ||
| 952 | |||
| 953 | כתוצאה מזה, יוצג חלון עם רשימה של כל הפקודות ששמותיהן מכילות את המילה | ||
| 954 | "file". ביניהן תראו גם מקשי קיצור כגון C-x C-f לצד שמות הפקודות כגון | ||
| 955 | find-file. | ||
| 956 | |||
| 957 | >> הקישו C-M-v כדי לגלול את חלון העזרה. עשו זאת פעמים אחדות. | ||
| 958 | |||
| 959 | >> עתה הקישו C-x 1 כדי לסגור את חלון העזרה. | ||
| 960 | |||
| 961 | C-h i הצג מדריכים למשתמש הכלולים בחבילת Emacs. (פקודה זו | ||
| 962 | ידועה גם בשם "Info".) פקודה זאת פותחת חוצץ מיוחד הקרוי | ||
| 963 | "*info*" שבו תוכלו לקרוא מדריכים המותקנים במערכת שלכם. | ||
| 964 | הקישו m emacs <Return> כדי לקרוא במדריך למשתמשי Emacs. | ||
| 965 | אם אינכם מכירים את Info, הקישו ? ו-Emacs יקח אתכם | ||
| 966 | לשיעור על התכונות של Info mode. כשתסיימו עם השיעור | ||
| 967 | הזה, אנו בהחלט ממליצים להשתמש במדריך Emacs בתור התיעוד | ||
| 968 | העיקרי שלכם. | ||
| 969 | |||
| 970 | |||
| 971 | * עוד תכונות | ||
| 972 | ------------ | ||
| 973 | |||
| 974 | תוכלו ללמוד עוד על-אודות Emacs ע"י קריאה במדריך למשתמש שלו, אם כספר | ||
| 975 | מודפס או בגירסה מקוונת בתוך Emacs עצמו. (תוכלו להגיע אל המדריך דרך | ||
| 976 | תפריט Help או ע"י הקשה על C-h r.) אולם שתי תכונות שבוודאי ימצאו חן | ||
| 977 | בעיניכם הן השלמה אשר חוסכת הקשות, ו-dired שמאפשרת טיפול נוח בקבצים. | ||
| 978 | |||
| 979 | השלמה היא דרך להימנע מהקשות מיותרות. למשל, אם ברצונכם לעבור לחוצץ | ||
| 980 | *Messages*, תוכלו להקיש C-x b *M<Tab> ו-Emacs ישלים את שאר האותיות של | ||
| 981 | שם החוצץ ככל שניתן להסיק ממה שהקשתם. השלמה פועלת גם על שמות הפקודות | ||
| 982 | ושמות קבצים. תכונת ההשלמה מתוארת במלואה במדריך למשתמש Emacs בצומת | ||
| 983 | (node) בשם "Completion". | ||
| 984 | |||
| 985 | Dired מאפשר להציג רשימת קבצים בתיקיה (וכאפציה גם בתת-תיקיות שלה), לנוע | ||
| 986 | בתוך הרשימה הזו, לפתוח קבצים, לשנות את שמותיהם, למחוק אותם ולבצע עליהם | ||
| 987 | עוד פעולות רבות. Dired מתואר במלואו במדריך למשתמש בצומת בשם "Dired". | ||
| 988 | |||
| 989 | בנוסף, מדריך למשתמש מתאר עוד הרבה מאד תכונות של Emacs. | ||
| 990 | |||
| 991 | |||
| 992 | * לסיום | ||
| 993 | ------- | ||
| 994 | |||
| 995 | כדי לצאת מ-Emacs יש להקיש C-x C-c. | ||
| 996 | |||
| 997 | שיעור זה נכתב כדי להיות מובן לכל המשתמשים החדשים, לכן אם מצאתם שמשהו | ||
| 998 | כאן אינו ברור, אל תשבו ותאשימו את עצמכם -- תתלוננו! | ||
| 999 | |||
| 1000 | |||
| 1001 | * זכויות שימוש | ||
| 1002 | -------------- | ||
| 1003 | |||
| 1004 | שיעור זה הינו צאצא של שורה ארוכה של שיעורים בשימוש ב-Emacs, החל מהגרסה | ||
| 1005 | הראשונה שנכתבה ע"י Stuart Cracraft עבור גירסת ה-Emacs המקורית. | ||
| 1006 | |||
| 1007 | גירסה זו של השיעור הינה חלק מחבילת GNU Emacs. היא מוגנת בזכויות יוצרים | ||
| 1008 | וניתנת להעתקה והפצת עותקים בתנאים מסויימים כדלקמן: | ||
| 1009 | |||
| 1010 | Copyright (C) 2010 Free Software Foundation, Inc. | ||
| 1011 | |||
| 1012 | GNU Emacs הינו תכנה חפשית; זכותכם להפיצו ו\או לשנותו בכפוף לתנאי | ||
| 1013 | הרשיון GNU General Public License, כפי שהוא יוצא לאור ע"י Free | ||
| 1014 | Software Foundation, אם בגרסא 3 של הרשיון, ואם (כאופציה השמורה לכם) | ||
| 1015 | בכל גרסא מאוחרת יותר. | ||
| 1016 | |||
| 1017 | GNU Emacs מופץ מתוך תקווה שהוא יביא תועלת, אולם ללא כל כתב אחריות; | ||
| 1018 | אפילו לא אחריות-במשתמע של סחירות או התאמה לאיזו תכלית מסוימת. לפרטים, | ||
| 1019 | אנא עיינו ב-GNU General Public License. | ||
| 1020 | |||
| 1021 | GNU Emacs אמור להיות מלווה בעותק של GNU General Public License; אם לא | ||
| 1022 | קיבלתם אותו, תוכלו למצוא אותו ב-<http://www.gnu.org/licenses/>. | ||
| 1023 | |||
| 1024 | הנכם מוזמנים לקרוא את הקובץ COPYING ואז אכן לחלק עותקים של GNU Emacs | ||
| 1025 | לחבריכם. עזרו לנו לחסל את "הבעלות" על תוכנה שאינה אלא חבלה בתוכנה, | ||
| 1026 | וזאת ע"י שימוש, כתיבה ושיתוף של תוכנה חופשית! | ||
| 1027 | |||
| 1028 | |||
| 1029 | |||
| 1030 | --- end of TUTORIAL.he --- | ||
| 1031 | |||
| 1032 | ;;; Local Variables: | ||
| 1033 | ;;; coding: utf-8 | ||
| 1034 | ;;; bidi-display-reordering: t | ||
| 1035 | ;;; sentence-end-double-space: nil | ||
| 1036 | ;;; bidi-paragraph-direction: nil | ||
| 1037 | ;;; End: | ||
diff --git a/etc/tutorials/TUTORIAL.translators b/etc/tutorials/TUTORIAL.translators index b9e1f4b6ad3..ea0b1ec040e 100644 --- a/etc/tutorials/TUTORIAL.translators +++ b/etc/tutorials/TUTORIAL.translators | |||
| @@ -31,6 +31,10 @@ Maintainer: Rafael Sepúlveda <drs@gnulinux.org.mx> | |||
| 31 | Author: Éric Jacoboni <jaco@teaser.fr> | 31 | Author: Éric Jacoboni <jaco@teaser.fr> |
| 32 | Maintainer: Éric Jacoboni <jaco@teaser.fr> | 32 | Maintainer: Éric Jacoboni <jaco@teaser.fr> |
| 33 | 33 | ||
| 34 | * TUTORIAL.he | ||
| 35 | Author: Eli Zaretskii <eliz@gnu.org> | ||
| 36 | Maintainer: Eli Zaretskii <eliz@gnu.org> | ||
| 37 | |||
| 34 | * TUTORIAL.it: | 38 | * TUTORIAL.it: |
| 35 | Author: Alfredo Finelli <alfredofnl@tiscali.it> | 39 | Author: Alfredo Finelli <alfredofnl@tiscali.it> |
| 36 | Italian GNU Translation Group <tp@lists.linux.it> | 40 | Italian GNU Translation Group <tp@lists.linux.it> |